פרק י"ב

צבא טכנולוגיה לישראל

דוד בן גוריון בישיבת הכנסת הראשונה 20.6.50

"יהיה צורך בשבירת כלים כי משטר הביטחון, שהיה קיים שנים רבות והייתה בו ברכה רבה, לא התאים עוד לצרכים ולתנאים החדשים, ולא קל אצלנו לשבור כלים, אם גם אבד עליהם כלח; כי גם 'המהפכנים' שבתוכנו הם ביסודם שמרנים אדוקים, ואצלנו מקדשים הקליפה גם כשתוכנה התרוקן, ולא קל היה לשבור כלים, אבל לא פחות קל היה הדבר השני להקים כלים חדשים."

 

רובו-לוחמה להוציא את

החיילים משדה הקרב ולנצח

 

תורת לחימה מהפכנית שביכולתה להכריע צבאית את המערכה

אך העתיד הוא הרבה יותר מפורט, והוא בהישג יד שלנו: הרבה צריך לעבור למסלול של רובוטיקה, ללא אדם שיבצע זאת פיזית, אלא בשלט-רחוק. חיילים לוחמים, אניות, טנקים, כלי תחבורה, אמצעי מודיעין, בט"ש ועוד, הכל לתחום הרובוטיקה. לישראל יש יתרון גדול בתחום הבלתי מאויש על פני כל מדינות העולם, חוץ מארצות הברית, וזה הזמן לפתח את הפוטנציאל לפיתוחים דמיוניים. מי שמתחיל עכשיו, יעמיד מוצרים על המדף בתוך פחות מעשור, ולכן חלק מההכנסות חייב ללכת לפיתוח ולהכנסת דור חדש של מהנדסים-יזמים ומפתחים רבי דמיון. זה מחייב שיתוף פעולה בין התעשיות הביטחוניות השונות שלנו, למרות התחרות ביניהן.

גם המל"טים חייבים לעבור שדרוג תמידי, מדינות, כמו גם אנשים, אוהבים לקנות מודלים "חדשים". הכנסת חיישנים מתוחכמים יותר, דו-שימושיות של הכלים, יכולות של אנרגיה סולארית, יכולות חמקניות, חיבור לאמצעי מודיעין ממוחשבים או לטכנולוגיית חלל, חיבור המל"ט האזרחי לתוכנות שיתופיות, לאינטרנט, ועוד ועוד; הרבה ביטחון לישראל, ומליארדי דולרים לביצורה הכלכלי של אומתנו. הדמיון הוא היום כלי עבודה, והאופק הוא לוח הזמנים.

במה אנחנו שונים מכל האחרים? שאין לנו ברירה; באיום הצבאי התמידי עלינו, שיש בו מסתבר גם תועלת. אם לא נמציא נמות; וכבר הפילוסוף הרומי אפוליאוס קבע ש"ההכרח הוא אם ההמצאה" (Mater atrium necessitas)

ד"ר גיא בכור

פרק זה אינו מתמקד בפיתוחים הטכנולוגיים של רובוטיקה צבאית כשלעצמם, אלא ברוויזיה ביחס לתורת הלחימה המקובלת ותורת הביטחון, שהתקיימו מאז שחר ההיסטוריה ועד היום, תורה שעיקרה היה עד היום, שהאדם, החיילים, הלוחמים, הם שנלחמים וגם מחרפים את נפשם בשדה הקרב. קשה לנו לתפוס מלחמה, קרב, שבו הביצוע הטקטי, התפקיד של הלוחמים, איננו מתבצע יותר על ידי אדם. שינוי חשיבתי מתבקש להפוך את הקערה הצבאית על פיה, להוציא את החיילים משדה הסכנה ודווקא משום כך לנצח בגדול; לזכות במכפילי כוח שלא יאומנודווקא על ידי רובוטיקה שתעשה את העבודה, תשיג ישראל עליונות צבאית מוחלטת, תוך ביטול מס הדמיםשל טובי בנינו, והורדת דרסטית של הוצאות הביטחון.

כמדינה שעצם קיומה מאוים, הפכה ישראל בעל כורכה למובילה ונחשונית גם בתחום הצבאי והביטחוני. הגניוס היהודי הטבעי, נרתם לצורך הקיום הפיזי, היצירתיות, היוזמה והאינטליגנציה היהודית, חברו עם צורך הקיום וביחד, הולידו ניצחונות חשובים בתחום הטכנולוגיות הצבאיות, על אף שישראל וויתרה על פיתוחים חשובים, יצור ויכולות בתחום הצבא והביטחון בגלל דרישות ארה"ב שנבעו מהפיכתה מתוך התמסרות ברצון של ישראל למעין מדינת חסות של ארה"ב במידה מסוימת.

ישראל עדיין מהווה שחקן מוביל בתחום החדשנות הטכנולוגית הצבאית והביטחונית..  הגניוס היהודי מחד, היעוד היהודי בעת הזאת מאידך, וצורך הקיום הפיזי דוחפים את עם ישראל בארצו, לשמש אור לגויים הלכה למעשה גם בתחום הצבאי.

אלוקים משאיר תמיד לבסוף את הבחירה בידי האדם ובידי העם, עם ישראל עדיין צריך לבחור בדרך החיים, לעומת סטייתו אל דרך החטא שהיא גם דרך האבדון שהעצימה מאוד מאז אוסלו. הבחירה בדרך החיים, חייבת לכלול בתוכה גם את הבחירה בדרך הצבאית הביטחונית הנכונה, לישראל כמדינה מאוימת מחד ומתוות דרך מאידך.

למרות כל המכשולים בדרך, ניתן לצפות בסבירות גבוהה שהצירוף של היותה מדינה טכנולוגית מתקדמת, יחד עם היותה המדינה המאוימת ביותר, מחייב אותה להיות הנחשונית בלוחמת המאה ה-21 המאופיינת בניצחונות טכנולוגיים מדהימים שנמצאים ממש מעבר לפינה, בראשם רובוטיקה.

הרובוטיקה הלוחמת, הרובו-לוחמה מוציאה את החיילים משדה הקרב, משולבת עם תותחי הלייזר רב העוצמה, "נשק מהירות האור", המיירט כל מטרה במהירות האור ומשיג הרבה מעל 90 אחוזי יירוט, להגנת אפקטיבית וכלכלית של העורף, התשתיות ומחנות הצבא.

כותב שורות אלו הציע כבר לפני כעשור מהפך בכל תורת הלחימה. בניגוד לקונספציה שהייתה מקובלת בנושא ושעדיין שולטת בכיפה, שמתבטאת ביישום רובוטיקה צבאית כסיוע לחיילים בשדה הקרב. חשוב להבין שהתפיסה הנכונה ביחס לרובו-לוחמה מתוך  מטרה להוציא את החיילים משדה הקרב ולהחליפם ברובוטים לוחמים מכל הסוגים והמינים, הן נשלטים מרחוק והן אוטונומיים וחצי אוטונומיים. תורת הלחימה הרלוונטית למאה ה-21 משמעה שלא רק שלא צריך יותר לוחמים שלנו בטווח הסכנה, אלא יותר מכך, מזיק מאוד לשלוח את החיילים לשדה הסכנה, אם יש לך רובוטיקה לוחמת או ביטחונית מתקדמת, שיכולה לעשות את העבודה טוב יותר, ובמחיר דמים תרתי משמע זול בהרבה.

הן ארה"ב והן ישראל שקדו על רובוטיקה מסייעת לחיילים ובכך הפגינו אי הבנה יסודית בתורת הלחימה הנכונה ביחס לרובו-לוחמה המתקדמת. קוצר ראות זה נבע בין היתר מאי הבנה של הגורם הדומיננטי של התאוצה הטכנולוגית והשלכותיו ומשמעותו בתחום הרובו-לוחמה.  כך, למשל כבר כיום מתאפשרת תקשורת נתונים שקשה היה לחלום עליה לפני כעשור, והתאוצה נוסקת מעלה בקצב הולך וגדל.  משתפרת במהירות יכולות שליטה מרחוק על כלים רובוטיים, כמו גם רובו-לוחמה אוטונומית, שמתוגברת על ידי בינה מלאכותית, שאף היא נוסקת בעקומה מעריכית כפולה.  הבינה המלאכותית התפקודית, מקנה לכלים הלוחמים אוטונומית, עליונות מוחלטת על הלוחם האנושי במהירות התגובה ביחס לאיום, שהרבה פעמים בכל זירות האיומים, זמן התגובה הקצר הוא החיוני להצלחה במשימה. הרובוטיקה האוטונומית גם רוכשת מיומנות הולכת וגדלה ביחס לזיהוי תצורות (patern recognition) שיאפשר לה לאבחן בין מטרת אויב או מטרה ידידותית, אלא גם זיהוי פנים, ווידוא מטרות אנושיות. 

הבט חשוב נוסף של עליונות טכנולוגית אוטונומית, הוא מערכות  תותחי הלייזר רב העוצמה - נשק מהירות האור – הנאוטילוס, הסקייגארד וה LBL הלייזר המוטס  שפורס הגנה אפקטיבית על העורף והתשתיות על ידי יירוט אוטונומי של מטרות.  נשק הלייזר גם יכול בעתיד להיות מוסב למתקפה, לא רק להגנה. אבל בשלב זה מערכת הביטחון השליכה את תותח הלייזר שקיים, שנוסה ושהוכיח קרוב ל 100% הצלחה, לפח האשפה במחסני נורתרופ גרונמן שבניו מקסיקו.

רובוטיקה צבאית משיגה מכפילי כוח גדולים לאין שיעור לא בסיוע לחיילים בשדה הקרב, אלא מתוך הוצאת החיילים בשדה הקרב. הוצאת החיילים מהסכנה ושליטה "בלוחמים החדשים" מתוך בונקרים מוגנים. דבר זה בלבד עושה שינוי כמעט מוחלט ביכולותיה של הרובוטיקה, הן טקטית והן אסטרטגית. נוצר גם שינוי יסודי בכל הנושא המלחמה, משום שבפעם הראשונה בכל ההיסטוריה האנושית, לא רק שאין צורך יותר לסכן חיי לוחמים, אלא ההפך, את התוצאות הטובות ביותר בשדה הקרב ניתן להשיג דווקא ורק מתוך הוצאת החיילים משדה הקרבזאת ועוד, אם ניתן להשיג תוצאות בקרב ובמלחמה, טובות יותר ללא סיכון חיילים, הרי זה פשע ואיוולת לשלוח חיילים לשדות הסכנה. הבנה של תובנה זאת ושינוי רדיקאלי בתורת המלחמה והביטחון בשל כך, תוביל לנסיקה ביכולותיה הצבאיות של ישראל, על פני כל הקשת הביטחונית צבאית, וכל זאת תוך הוצאת הלוחמים, מלח הארץ מהיות מוקרבים למולך המלחמה.

כל עוד מחייב צורך הקיום את קיומם של הלוחמים בקרב, מחיר הדמים שנדרש לשם כך, במיוחד במלחמותיה של ישראל, היה מחיר גבוה,  ואולם אילולי מחיר זה לא הייתה ישראל קמה ולא הייתה שורדת. אולם משעה שמחיר זה הפך לנטל חמור עקב יכולותיה של הרובוטיקה המחליפה את הלוחמים, גם קורבנות אנושיים ונפגעים נעשו מיותרים ומזיקים ואולי פשע מלחמה של המדינה כנגד אזרחיה.

הרובוטיקה המוציאה את החיילים מטווח הסכנה, נוגעת לתורת האתיקה והמוסר של מדינת הלאום היהודי, אשר אף היא נועדה לשמש כמודל אוניברסאלי,  קו מנחה אוניברסאלי השואב את כוחו מהדרישה המוסרית החרוטה באחד מנדבכי היסוד של עם ישראל משחר קיומו לא תרצח! לא תרצח משמעו כאן לשים קץ לפולחן מולך המלחמה תוך הקרבת מיטב בניך בקרב. איסור חמור להקרבת בנים בקרב, כשיש לך את היכולת הצבאית לחלופות רובו לוחמה שעולים בהרבה על הלוחמים בשדה הקרב פיזית. גם בנושא המלחמה על ישראל לשמש אור לגויים, דוגמה ומופת ותכנית פעולה לתיקון העולם.

מתוך וושינגטון פוסט: "אחד מרגעי השיא של האירוע הראשון מסוגו בשם יום מעבדות ההגנה בוושינגטון ב -14 במאי היתה ההדגמה של כלי טיס חדשים המכונים מיקרו צרצרים  CICADA. מיקרו-מזל"טים אלה, שניתן לפרוס ממטוסים צבאיים בגובה 50,000 רגל ויכולים לשבת בכף ידךיכולים לייצג את הדבר הגדול הבא בדרך לניהול מלחמות. חשוב על מכת ארבה צבאית ולא פלישות צבאיות. "

"חלק מהתרחישים שתוארו על ידי מעבדת המחקר של הצי האמריקאי כוללים הטלת מזל"טי  CICADA    עשרות אלפי רגל מעל לקווי אויב, שבו הם יכולים לצותת לתנועת כוחות ברגע שהם מצוידים במיקרופונים. למצער, הם עשויים לספק מושג על תנועה או פעילות במחסומים בדרכים המובילות אל ומתוך שטח קשה. אם אתה מוסיף חיישנים מגנטיים, הם עלולים גם להיות מסוגלים לאתר תנועת צוללות מתחת לפני המים. "

"בעידן של לוחמה א-סימטרית, חידושים זעירים כגון הצרצר הם מה שעשוי להיות נחוץ כדי לקחת את המאבק לתוך שטח האויב במקומות כמו עיראק ואפגניסטן. תארו לעצמכם אם צבא ארה"ב יכול היה להשיל מאות צרצרים כאלה מעל האזורים הרריים של אפגניסטן או פקיסטן בחיפוש אחר אוסמה בן לאדן. תשכחו מ"מגפיים על הקרקע,  'כנפי חרק בשמיים' היא מטאפורה טובה יותר. "

 

לקרוא דרור לדמיון ולקלוע למציאות

ישראל אף עולה על ארה"ב ביצירתיות, בדמיון, בניסיון המבצעי ובעוד פרמטרים. התמקדות והשקעה בתחום יכולים להניב בטווח קצר למדי את ההיתכנות של התרחישים המתוארים להלן: התרחישים הללו אינם מתיימרים לנבא את שעומד להתרחש, אך מציגים בהתבסס על התאוצה הטכנולוגית ופיתוחים שכבר קיימים, את ההיתכנות ההנדסית והמבצעית של תרחישים אלו.

כדי לנטרל  מטרה, אתה שולח כטב"ם[1] זעיר שיורה צרעה רובוטית אוטונומית למחצה או נשלטת מרחוק, לפי בחירה, המצוידת למשל בכנפי שפירית או מזל"ט (כתב"מ = כלי טייס בלתי מאויש) קוודרו-קופטר המאפשרים אופטימום של ריחוף ועקיפת מכשולים. החיסול עצמו איננו נזקק לירי מרעיש ומלכלך, הצרעה עוקצת את המטרה, והרעל הקטלני בעוקץ "הצרעה" עושה את העבודה מהר ואלגנטי וללא נפגעים בלתי מעורבים. אולי מכת הארבה המודרני, אכן תהיה מכת ארבה רובוטי, שגורם למכת בכורות, שמכריעה את האויב.

אפשר לשלוח גם נחשים רובוטיים המצויד בבינת זיהוי תבניות משוכללת. הנחש זוחל דרך מנהרות ומחילות, מזהה את המטרה, יורה כדור, וזהו. או טרקטורון אוטונמי החודר למנהרה, נושא איתו את מטען הנפץ הנדרש ומשמיד המנהרה. אב טיפוס ראשוני ואולי יותר מכך של נחש רובוטי זה כבר קיים, הטכנולוגיות האלה קיימות. ראה להלן המאמר על הפיתוח של פרופ' שרגא כנגד מנהרות הטרור שגם הוא הושלך לפח.

לאחרונה נעשו פופולאריים הרחפנים הזעירים, הקטנים או הגדולים, רחפנים רבי הרוטורים, בעלי כושר ניידות פנטסטי, ויכולות מבצעיות, ככל שיעלה הדמיון. כאלה כבר נמכרים חופשי בשוק האזרחי ויתכן מאוד שכבר נפלו לידי ארגוני טרור, ולכן גם פה צריך להינתן מענה מהיר של עליונות טכנולוגית.

בתמונה, רחפן ארבע רוטורי משוכלל לרכישה בשוק האזרחי החופשי בפחות מ2000 $ לרבות ג'י פי אס משוכלל, מצלמות המשדרות למפעיל בזמן אמת, חזרה אוטומטית לנקודת השיגור ועוד.  על רחפן כזה התקינו כבר כלי ירי אוטומטי המאתר את המטרות בדיוק, מבלי לסכן לוחמים. ראה להלן

      Phantom 3 Professional Quadcopter Drone https://www.youtube.com/watch?v=yHwE_q_qb7c

דגמי הרחפנים הקיימים היום בשוק, הם רק קצה הקרחון של הפוטנציאל הבלתי נדלה של מזל"טים מכל הגדלים ולכל המטרות המבצעיות. עוקצי החרקים הרובוטיים (במבנה של רחפנים רוטוריים, או שפיריות, או בכל מבנה אחר) יכולים להיות מצוידים גם בחומר הימום, המשתק את המטרה לפרק זמן נתון, שותל בה בו בזמן צ'יפ ממוזער, שמתקשר עם המפעילים, ומאפשר אופציות פעולה שונות בהתאם ליעדים המבוקשים. צריך רק לפתח ולשכלל קצת יותר, והצרעות, הנחשים ולווייתני האוויר מוכנים לפעולה. קשת רחבה ומגוונת של אמצעים, שההיתכנות הטכנולוגית שלהם כבר קיימת, או תתקיים בקרוב, פועל יוצא של התאוצה הטכנולוגית הנוסקת. כמובן, נדרשים עוד פיתוחים ושכלולים, וכאן יש להשקיע את עיקר תקציב הביטחון, בפיתוח והטמעת הרובו-לוחמה בצבא טכנולוגיה לישראל. ממטוסי ענק מתודלקים אווירית, היכולים לשהות כמעט ללא הגבלה באוויר, עד ליבחושי ניטור וכל מה שביניהם, באוויר, ביבשה ובים ומתחת לפני הקרקע.

 הרובה המרחף, שכבר קיים, יכול להפוך לאוטונומי או נשלט מרחוק, ויחליף את הלוחם הרובאי בשדה הקרב.

http://www.kurzweilai.net/the-proposed-ban-on-offensive-autonomous-weapons-is-unrealistic-and-dangerous?utm_source=KurzweilAI+Daily+Newsletter&utm_campaign=2b3ba12420-UA-946742-1&utm_medium=email&utm_term=0_6de721fb33-2b3ba12420-281894737

על ישראל להזדרז ולאמץ את הרובו-לוחמה, שהמחשה ממנה מוצגת בסרטון, בטרם יאמצוה ארגוני טרור ויזכו בכך ליתרונות עדיפים על פני הלוחמה האנושית הקונבנציונאלית. החשש למרוץ החימוש בנשק כנראה בלתי נמנע כתוצאה מהלחצים התחרותיים של לחימה. לכן חובה להשתחרר מהמנטאליות של לוחמי הפרשים שאבד עליה הקלח. אם לא נוכל להילחם בעתיד עם טנקים רובוטיים מעופפים, כדי להכריע את המערכה, יעשה זאת האויב לפנינו.

זוהי פרספקטיבת הרובו-לוחמה וזוהי תורת הלחימה הנכונה של הרובוטיקה הצבאית. נראה שכיום תובנות תורת הלחימה הנכונה מחלחלים יותר ויותר למקבלי ההחלטות, אך החדירה שלהם ליישום המבצעי איטית מאוד ולא הובנה עד תום

להמחשת ההתפתחות, נציין שמטוס הקרב מהדור האחרון, ה-F-35, בשלבי תכנון בארה"ב, צפוי להיות מטוס הקרב המאויש האחרון, וגם סיכוייו לא ברורים כיום בגלל הוצאות הפיתוח העצומות. לעומת זאת הכטב"מים, כלי טייס בלתי מאוישים מכל הגדלים והסוגים ולכל המטרות, נמצאים בתאוצת פיתוח עצומה והם החלו להחליף את מטוסי הקרב ולא ירחק היום ויוכלו להחליפם במבצעים מכל הסוגים ולכל המטרות. אכן לא בנקל יוותרו הצבאות על טייסי הקרב, אבל העליונות הטכנולוגית תאלצם לעשות זאת.

זה רק עניין של זמן עד שתתברר עליונותה של הלוחמה האווירית הבלתי מאוישת על פני מטוסי הקרב המאוישים מהדור המתקדם ביותר. לעומת המטוסים המאוישים, לכטב"מים יתרונות מרשימים. ראשית, עלותם הנמוכה; שנית, התאוצה הנוסקת של יעילות הכלים בכל המערכים המבצעיים בתחום ההגנה וההתקפה; שלישית, סיכון הטייסים, עקב האכילס של לוחמי האוויר. יכולתה של הרובוטיקה לנטרל איומים באופן כירורגי; חמישית, צמצום דרמטי של הפגיעה באזרחים בלתי מעורבים, שישית, תיעוד מלא של פעילותם המבצעית, על מנת לנטרל את פגיעתה הרעה של מתקפת הדלגיטימציה האנטי ישראלית מבית ומחוץההיתכנות הטכנולוגית לפיתוח מהיר של כל אלה קיימת ואף מתבקשת ותאפשר לישראל מכפילי כוח שספק אם הקברניטים מודעים לכל השלכותיהם. כל תורת הלחימה והביטחון עומדת להשתנות תכלית שינוי עם השתנות טכנולוגיות הלוחמה והביטחון. דווקא מתוך כך שיְיַתְּרו את החיילים בשדה הקרב, יביאו לידי אופטימום את היכולות הטקטיות, אך גם האסטרטגיות.

 

יתר על כן, לא רק שניתן להשיג ניצחון בקרב ובמלחמה הפיזית ללא קורבנות ונפגעים בצד בעל העליונות הטכנולוגית, אלא שדווקא מעורבותם של לוחמים בשר ודם בטווח הסכנה, היא החיסרון הטקטי והאסטרטגי הגדול ביותר המונע מלמצות את היתרונות החשובים של הלוחמה הטכנולוגית המתפתחת במהירות. אם דווקא הוצאת הלוחמים מקנה את היתרונות העצומים הללו, הרי מתבטלת ההצדקה המוסרית להקריב את מיטב הבנים על מזבח המלחמה לצורך ההישרדות. אנו מתקרבים במהירות לשלב שממנו ואילך מעורבות הלוחמים בטווח הסכנה מהווה בעצם הקרבת קורבנות אדם לשווא, פולחן המולך החדש, משום שדווקא מעורבותם פוגעת ביכולת הצבאית, ודווקא היותם מבוצרים ומוגנים היטב רחוק מטווח הסכנה ומנהלים את הלוחמה כולה בשלט רחוק, תסייע להשיג את יעדי הלוחמה. יתר על כן, יכולות מודיעין, ניטור, יכולות בקרה ושליטה, יכולות פגיעה כירורגית מדויקת של יעדים מובחנים בקפידה, יאפשרו גם צמצום דרסטי בפגיעה באזרחים חפים מפשע, קורבנות שדווקא שלאויב הנפשע יש עניין רב בקיומם, בהנחילם לישראל נזק קשה בלוחמת תעמולה שקרית בתקשורת ובאינטרנט שנועדה לכרסם בערך אסטרטגי חשוב ביותר של הביטחון הלאומי הכולל, עצם הלגיטימציה של ישראל

כדי להמחיש מעט יותר ניקח לדוגמה טנק. עלות הייצור של טנק רובוטי וכל כלי רובוטי היא בין 10% ל-30% מעלות ייצורו של כלי מקביל מאויש. טנק כזה הוא קל הרבה יותר, זול לייצור ועם זאת בעל כוח אש שאינו נופל מטנק מאויש. טנק כזה הוא גם אוטונומי או חצי אוטונומי; כלומר, בתרחישים מוגדרים הוא אינו צריך לחכות לפקודה מהמפעיל שלו. למשל, אם יורים עליו הוא יורה בחזרה, וכוח האש שלו אינו נופל מזה של טנק מאויש. בשדה הקרב אפשר להקריב אחוז מסוים של טנקים רובוטיים - לא קרה דבר, איש לא מת - זוהי עלות הלחימה, חלק מתקציב הביטחון, ובכל מקרה העלות נמוכה הרבה יותר מהעלות של יחידה מאוישת מקבילה. טנקים אלה אינם מתעייפים, ערנותם מרבית, והם מקושרים על ידי נקודות ממסר מוטסות, אף הן בלתי מאוישות. משקלו של טנק כזה יהיה כ-10% ממשקל טנק רגיל, משום שאין צורך למגן אותו בשריון. משקלו הקל של הטנק מאפשר מהירות הגבוהה בהרבה מזו של טנק מאויש. במקום שריון הוא  ממוגן על ידי מערכת חדשנית נגד נשק נ"ט, מעיל רוח, או מערכות מקבילות של הגנה אקטיבית לרכב קרבי שתפקידן לגלות ולזהות בזמן אמת איומים מנשק נ"ט, להעריך את מסלול היירוט האופטימאלי שלו, ולהשמיד אותו הרחק מהרכב שעליו מגנה המערכת. במקום שישבו בטנק חמישה לוחמים מיוזעים שלא ישנו יומיים, הוא מופעל על ידי עילויים אנושיים, הפועלים בריכוז מרבי בבונקרים מוגנים עם כל האמצעים,, ומתוגברים על ידי מיטב הבינה המלאכותית התפקודית ושאר פלאי הטכנולוגיה שיכולים להבשיל מהר אם רק יהיה בהם חפץ.

בשלב הנוכחי כטב"מים או ספינות קרב בלתי מאוישות, כבר נכנסו לשימוש בצה"ל, והם  מתחילים להחליף את הלוחמים בהדרגה ובשוליים. לגבי כלי הטייס הבלתי מאוישים, לו רק יהיה הרצון, אפשר בנקל להאיץ את ההתפתחות שלהם, ולהוציא כמעט כליל את הצורך במטוסים מאוישים למשימות קרב מסוכנות. הרוב המכריע של היעדים והמטרות ניתן להגשמה במטוסים הבלתי מאוישים. אך הוא הדין ביחס לכלל כל הלוחמה, גם ביבשה, בים וגם במעבה האדמה.

יש להאיץ את המהפכה ולהתבסס עליה, יש להבין עד תום את יתרונותיה ולהביאם לאופטימום. שני צעדים כבר נעשו, אך הדרך כולה עוד ממתינה, חייבים לגמוע אותה במהירות.

לראשונה בהיסטוריה יכולה להתנהל הלוחמה ללא אובדן חיי הלוחמים, פציעות, נכות גופנית ונפשית של לוחמים בצד בעל העליונות הטכנולוגית.

צפון כאן גם שינוי במוסר הלוחמה, כי איזו הצדקה תהיה בעתיד להקריב לוחמים בשר ודם למולך המלחמה, אם ישנן יכולות רובוטיות שיכולות לעשות את העבודה, ואף טוב יותר: אלגנטי יותר, זריז יותר ומדויק הרבה יותר, פוגע באופן מוקפד, כירורגי, אך ורק במטרות המוגדרות היטב; חוסך פגיעה בחיי אדם, וועדות חקירה וגינויים של האו"ם, מוזיל בהרבה את תקציב הביטחון, וכל זאת ללא מחיר בדם בצד שלנו.

נחלוף ביעף על היבט נוסף של החדירה הטכנולוגית, הוא לוחמת הסייבר, כל המלחמה שמתנהלת היום בתוך מערכות התקשורת, המחשוב והבינה התפקודית, ובעצם השליטה על כל המערכות המורכבות לרבות תחנות כוח, כורים גרעיניים, מערכות התקשורת ומה לא. פגיעה במערכות המחשוב של ישראל עלולה להוציא אותה מכלל פעולה. לכן חשוב גם ביזור הסייבר ספייס ו-redundancy, יַתִּירות של המערכות למקרה של פגיעה באחת מהן. התפתחויות מרשימות ב"סייבר לוחמה" יוכלו לסייע לשיתוק מערכות התקשורת, הבקרה והמחשוב של האויב, לשיתוק מערכות ייצור ותשתיות של האויב, וגולת הכותרת שלהם ­­- פגיעות קשות במערכי הייצור הגרעיני שלו. גם כאן יתנהל מרוץ טכנולוגי ואין לישראל ברירה אלא לנצח בו.  

על ישראל לגייס את המוחות המבריקים ביותר שיש בעם היהודי, כיום לצרפם ליחידות טכנולוגיות, ולהעניק להן את היוקרה של סיירות העילית, על כל מה שמשתמע מכך לגבי המוטיבציה של המתנדבים. "הטובים לצבא טכנולוגיה" תחליף את הסיסמה "הטובים לטייס".  ללא הרף לשפר, לתדרך, לשכלל כל הזמן, להמציא, לחשוב מחוץ לקופסה, לגייס את מיטב הגניוס היהודי,  להשיג את היעד: טובי המוחות יושבים, עם מיטב התקציב ועם מיטב עולם הסייבר ספייס המתוגבר, בבולמוס של פעילות יצירתית.

לא בהסתערות על ג'בלאות ובנכונות הקרבה פיזית, אלא בתוך מעבדות מחקר, מרכזי פיתוח, יישום והטמעה.

לא תהיה יותר הצדקה והיגיון יהיו לגייס לגיוס חובה מלא של כל העם, כאשר לצורך ההפעלה נדרשים רק 5% מהמחוננים ביותר.

צבא טכנולוגיה לישראל ממתין לאות להיבנות, להגן, לתקוף ולשנות את הזירה. אולם ברור שהמכשול התודעתי פוליטי, גם כאן כמו בכל יתר הנושאים הדורשים שינוי, הוא עקב אכילס. לשם כך צריך לשבור מוסכמות שמקורן עוד בפרה-היסטוריה, שהמלחמה הפיזית כרוכה מבלי הפרד בדם הלוחמים הנופלים והנפגעים בקרב.

תרחישי רובו-לוחמה אוטונומית לעומת רובוטיקה נשלטת מרחוק והמסקנות העולות מהן

מבוסס בחלקו על מאמרו של חוקר הרובו-לוחמה האוטונומית

former U.S. Army officer and autonomous weapons expert Sam Wallace

http://www.kurzweilai.net/the-proposed-ban-on-offensive-autonomous-weapons-is-unrealistic-and-dangerous?utm_source=KurzweilAI+Daily+Newsletter&utm_campaign=2b3ba12420-UA-946742-1&utm_medium=email&utm_term=0_6de721fb33-2b3ba12420-281894737

 

ממאמר זה עולה בין היתר שאם הצבאות המובילים של מדינות כמו ארה"ב או ישראל לא יאמצו מהר את הרובו-לוחמה, הם ייפגשו מהר מכפי שהם מצפים ברובו-לוחמה של האויב הנופל מהם טכנולוגית, אך כשהאויב מנצל מחדל חמור שלהם כדי לזכות ביתרונות בשדה הקרב. במילים אחרות, הצבאות המתקדמים יאלצו לאמץ את הרובו-לוחמה, מכוח אילוצי מרוץ החימוש שאינם עומדים מלכת, והפעם גם מרוץ חימוש של רובו לוחמה מול ארגוני טרור ג'יהאדי למיניו.

מזל"ט אזרחי שניתן לרכוש בשוק החופשי, שעבר הסבה בכוחו לגבור על ציוד צבאי עדיף, יקר ומשוכלל בהרבה שמופעל על ידי בני אדם בקרב.  יתר על כן, גם אם נמשיך לשמור על ההגנות הקונבנציונאליות, מפני פריצה אלקטרונית והשתלטות עוינת על מטוסי קרב, כורים גרעיניים, או צוללת גרעינית, עדיין נדרש ליצור הגנות נגד מערכות רובו-לוחמה של האויב שיכולות לנסות להסתנן ולהשתלט פיזית על כלי מלחמה מאוישים אלה שלנו.

אם נזנח את הרובו-לוחמה, כיצד נלחם כנגד אלפי רובוטים מרחפים זריזים וזעירים שיפלשו ליעד צבאי או אזרחי שלך, אם יש לך רק ארבעה או חמישה כלים הנשלטים על ידי בני אדם שמנסים לאתר וליירט אותם.

החשש למרוץ החימוש ברובו-לוחמה הוא כנראה בלתי נמנע כתוצאה מהלחצים התחרותיים של לחימה. לכן כדאי להשתחרר מהקונצפציה שאנחנו יכולים להילחם בעתיד כנגד טנקים רובוטיים מעופפים, באמצעות מנטליות הגנה של פרשי סוסים.

עצירת מו"פ צבאי ברובו-לוחמה אוטונומית ימנע מאתנו להיות מוכנים אם מערכות מזל"ט אזרחיות, או דברים דומים, יומרו לשימוש צבאי על ידי האויב. יכולת זאת של האויב לרכוש מערכות אזרחיות ולהסב אותן לרובו-לוחמה, מתאפשרת, משום שהרבה יותר קל ומהיר להסב לשימוש צבאי טכנולוגיה שכבר קיימת מאשר לפתח טכנולוגיה חדשה. תכנון פרו-אקטיבי: היו לנו מטוסים וטנקים כמה עשרות שנים לפני שהדוקטרינה להשתמש בהם בצורה יעילה בקרב פותחה. הדמיון של מנהיגות צבאית בדרך כלל תמיד מפגר אחרי היכולות של הטכנולוגיה. לבירוקרטיה של הממשלה יש נטייה לבצע צנזורה עצמית על רעיונות מאנשים כמו בילי מיטשל או ג'ורג 'פטון, עד שתפרוץ המלחמה הבאה.

כמה תרחישים אחרים שיש לשקול.

1. התקפת פתע במהירות הבזק. במקום שניות, דברים קורים בשבריר שנייה ואתה נלחם כנגד מכונות מעופפות אוטונומיות ואינטליגנטיות במקום רקטות או פצצות מרגמה פשוטות אליהם היית רגיל. במצבים כאלה, אינטראקציות במהירות אנושית תהינה חסרות ערך, גם אם אימות איום ואישור לאש לבדן יישארו באחריות של האדם: רק מערכת אוטונומית לחלוטין רק תהיה מסוגלת להביס את האיום.

2. אובדן תקשורת: לדוגמה מזל"ט אוטומטי בעל בינה מלאכותית לזיהוי דיבור ופנים זה עתה הגיע לתוך מנהרה, שבה הוא זיהה את קולו של טרוריסט של המדינה האיסלאמית, ובו זמנית זיהה את פניו של שבוי אמריקני.  בתוך המנהרה המזל"ט אינו יכול לתקשר עם מפעילו כדי לקבל ממנו אישור לבצע את החיסול, והדרך היחידה העומדת לפניו היא לקבל החלטה אוטונומית לבצע את החיסול וכך גם להציל את בן הערובה. 

3. הונאה: תרחיש שבו מזל"ט רובוטי בעל בינה מלאכותית של האויב מצויד ביכולת לזייף או לחסום את הזנת הווידיאו שנשלחת לבקר אנושי מאחד המזל"טים שלנו. תרחיש זה מלמד שיהיה צורך לעצב את הרובו-לוחמה שלנו להיות אינטליגנטית יותר, מזו של האויב, כך שהם יהיו מסוגלים לוודא אם אכן הזנת הווידיאו שלהם שונתה או לא שונתה על ידי מזל"ט רובוטי חכם של האויב, ובו זמנית  ליישם אמצעי נגד כדי למנוע זאת.

בסופו של דבר יכול להיות לך תרחיש שבו רק מזל"טים רובוטיים חכמים, יוכלו להבטיח בצורה נכונה שהם מקבלים זיהוי חזותי אמיתי של האויב.

 

http://www.kurzweilai.net/the-proposed-ban-on-offensive-autonomous-weapons-is-unrealistic-and-dangerous?utm_source=KurzweilAI+Daily+Newsletter&utm_campaign=2b3ba12420-UA-946742-1&utm_medium=email&utm_term=0_6de721fb33-2b3ba12420-281894737

"כשהטכנולוגיה תגיע לשלב שהכול הוא מידע, אז יכולת השליטה במידע שלך ושיבוש התקשורת, הפיקוד, והשליטה של האויב יהוו את הגורם הקובע העיקרי של הצלחה צבאית."

ריי קורצווייל, The Singularity Is Near. קורצווייל משמש גם יועץ לדירקטוריון המדע של הצבא האמריקאי. הוא גם  הצטרף לחברת גוגל כמוביל הפרויקט ליצירת תוכנה בעלת יכולת להבין טקסט ברמת בני אדם. לטענתו אנו עומדים לפני דרך חדשה לגמרי  ביחס לחיפוש באינטרנט ולניהול המידע.

לאפשר לקברניטים דרגות חופש שלא היו בעבר

המהפכה חייבת להתחולל בכל מערכות צה"ל, כוח האדם שלו, המודיעין, ותורת הלחימה, מבנה היחידות, הלוגיסטיקה, פריסת הכוחות. מתוך צה"ל הישן לבסוף ייוולד "צבא טכנולוגיה לישראל". מעין שינוי פרדיגמה, שעיקרו במיצוי יתרונות הטכנולוגיות מהדור האחרון שעתה הפכו למציאות ושישראל באופן היסטורי הייתה נחשונית בהם. מערכות סימולציה, בינה תפקודית ומחשוב מהדור האחרון מאפשרים ניסויים ומבחני יכולת הנדסית ומבצעית כוללת קודם ליישומם של הפיתוחים בייצור עצמו, ובכך מאפשרים להאיץ את המחקר והפיתוח עצמו בתאוצה מעריכית כפולה. "הלוחמה הבלתי מאוישת", "הלייזר רב העוצמה" ו"הסייבר לוחמה" חייבים להפוך לשלושת הנדבכים המהפכניים שיכולים לשנות לחלוטין את פני המלחמה, דווקא משום שבכוחם להוציא הן את הלוחמים והן את העורף מטווח הסכנה ולמצב את ישראל בעמדה חדשה של עליונות צבאית אסטרטגית וטקטית שטרם שוערה. מכפילי הכוח האמתיים שיכולה להשיג ישראל להשיג כתוצאה ממהפכת "צבא טכנולוגיה לישראל" יכולים לתת מענה מבצעי מוחץ מול האיומים הקיומיים. למרות זאת נראה שההתנגדויות בכל מערכות הביטחון למהפכה הן רבות, כי גם החדשנים שבהם הם עדיין שמרנים אדוקים, כדברי בן גוריון  (כמובא לעיל) לעומת האפשרויות של טכנולוגיות הלחימה החדשות.

"פרויקט דימונה החדש" של ישראל, יוכל לגייס את הגניוס היהודי ישראלי, מדענים, טכנולוגים, מהנדסים, מתכנתים, חברות, תאגידים, התעשייה האווירית, אלביט ושאר החברות הנחשוניות הטכנו-צבאיות, שהתפתחו והבשילו ושעליהן מוטלת הצטיידות ישראל החדשה. עלויות הביטחון הכוללות של ישראל ירדו, אך היכולות ינסקו. ישראל תוכל בסדרה של מבצעים משתכללים ומפתיעים להדגים את הניצחונות הראשונים ללא נפגעים בצד הישראלי, ובזכות הלייזר גם עם מינימום נפגעים בצד האזרחי.

הן בארה"ב והן בישראל מתפתחת רובוטיקה צבאית שיכולותיה הטקטיות ילכו וישתפרו במהירות. ניסיונן המשותף של שתי המדינות בלוחמה בטרור, היצירתיות של המהנדסים והטכנולוגים בישראל, ומשאבי העתק שהחלה אמריקה להזרים לקידום הנושא, הם שאיפשרו את אותן פריצות דרך חשובות שכבר התרחשו בשדה נשקי הלייזר. שיתופי הפעולה הביטחוניים והכלכליים של ישראל עם ארה"ב עם מדינות באירופה, עם הודו ועם סינגפור יכולים להיבנות דווקא מהיתרונות היחסיים הגלומים במהפכה הזאת.

        http://www.inn.co.il/News/News.aspx/280445

יזם פתרון למנהרות זכה לתגובה ממשרד הביטחון: מיותר. יש התנתקות

 

פרופ' שרגא שובל יזם קידום פרויקט רובוט נגד מנהרות ללא סיכון חיי חיילים. במשרד הביטחון אמרו: עוד מעט התנתקות. אין צורך

(שמעון כהןפרסום ראשון: כ"ג בתמוז תשע"ד 21/07/14 07:11)

בראיון ליומן ערוץ 7 מספר פרופ' שרגא שובל, ראש המחלקה להנדסת תעשייה באוניברסיטת אריאל, על התכנית שיזם והוביל לפיתוח רובוטים שיתמודדו עם סכנת המנהרות העזתיות מבלי לסכן את חייהם של חיילי צה"ל.

"הפרויקט החל לפני כתשע או עשר שנים, כאשר צה"ל התמודד עם בעיית המנהרות בציר פילדלפי שגבה הרבה קורבנות. כאב לי הלב לראות את החיילים שמסכנים את חייהם כדי לטפל באותן מנהרות. אני עוסק ברובוטיקה כבר שלושים שנה והיה לי רעיון איך לטפל במנהרות בצורה שיכולה לחסוך בחיי אדם", מספר שובל שיצר באופן עצמאי קשר עם יחידת 'יהלום' של חיל ההנדסה, היחידה שעיסוקה הוא פיצוח מוקדי האיום של המנהרות מרצועת עזה.

בעקבות הקשר הראשוני נפגש שובל עם קציני היחידה, ביקר בשטח ובשטחי האימון, שמע את צרכיהם המבצעיים ואת חסרונותיהם של הרובוטים שהיו אז בשימוש צה"לי ולא נתנו מענה של ממש לתופעה ולאחר מכן החל בפיתוח אלטרנטיבות מדגמיות לרובוטים יעילים המותאמים למלחמה במנהרות של אותם ימים. "הנציגים של היחידה היו נלהבים", הוא מספר ומציין כי מרבית החברות המייצרות רובוטים כיום אינן עוסקות בתחום המנהרות שהיו אז צרות ומותאמות לזחילת אדם, בניגוד למנהרות כיום שבהם ניתן להעביר כלי רכב ובקר ואף גמלים.

לאחר שהוכן האב טיפוס הראשוני של הרובוט הגיע שלב ההתערבות של משרד הביטחון, אך משם הגיעה תשובה שלילית. המשרד סירב לתמוך במיזם כלכלית וראשיו טענו שההתנתקות מגיעה בקרוב ועימה היציאה מעזה ומשום כך אין עוד צורך במאבק בתופעת המנהרות.

לאחר שזו היתה התשובה שחזרה ונמסרה מכיוונו של משרד הביטחון הבין שובל כי לא תהיה תוחלת למיזם שלו והוא פנה לאפיק האקדמי, פרסם מאמרים אודות המיזם שלו ורשם פטנט, אך מעבר לכך לא קודם המיזם.

שובל מציין כי גם במהלך הכנתו של המיזם לא תרם משרד ביטחון תקציב כלשהו לקידומו והמימון למחקר ולפיתוח האב טיפוס, הגיע מכספו שלו, משאריות תקציב של מחקר אחר ומתרומתו האישית של יהודי תושב ארה"ב.

להערכתו של פרופ' שובל לו היה המיזם ממשיך, היה מתפתח במקביל למציאות הקיימת בשטח ומציב מענה גם למנהרות הגדולות והמשוכללות של ימינו אלה. עיקרו של הפרויקט שלו מחקה את תנועת החפרפרת וממנה מגיע להישגים עבור הלוחמים שמאחור.

באשר לתקצובו של המיזם מציין שובל כי בקשתו ממשרד הביטחון הייתה פחות מאחוז מתקצוב 'כיפת ברזל' "אך לא היה שם מי שיראה את התכלית המתחייבת למיזם שכזה". לדבריו במחיר של פצצת עומק אחת ניתן היה להשלים את הפרויקט ולהפוך אותו למבצעי.

על תחושותיו כיום, לנוכח המאבק המתחדש בתופעת מנהרות הטרור, אומר שובל כי תחושת כאב הלב הזכורה מלפני עשר שנים חוזרת אליו. "אני מרגיש את אותן הרגשות ובנוסף תחושת תסכול לאחר שאמרנו שהסיפור של המנהרות לא נגמר. לצערי לא הקשיבו אז. היום אנחנו מבינים שאי אפשר להתעלם. יש לנו את היכולת והפתרונות. צריך להשקיע משאבים", הוא אומר ומביע נכונות, לו רק יידרש, להגיע ולחלוק עם הגורמים הרלוונטיים את המידע שצבר לקראת פיתוח מחודש של הרובוט שיחסוך חיי לוחמים.



[1] כלי טיס בלתי מאויש, בעגה מטוס ללא טייס, מל"ט

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים