פרק ט"ז

הבסת הג'יהאדיזם

כפי שהעולם היה חייב למגר את  האימפריה הנאצית, כך העולם באמת אינו יכול להכיל יותר את הג'יהאדיזם המתפשט בעולם, מכה בו מבית ומחוץ, בתוך ארצותיו ובמרחץ הדמים במזה"ת. הג'יהאדיזם אינו רק בעייתה של ישראל ואירופה, הוא גם מכה בהודו, אינדונזיה, גם ברוסיה ואף בסין, ואולם קורבנותיו הראשונים של הג'יהאדיזם הן ארצות המוסלמים ואוכלוסיותיהן עצמן ולא רק מבחינת ההרג וההרס, אלא גם מבחינת חירות האדם ורווחתו שנמצאים שם בתחתית המדרגה ונמצאים בנסיגה מתמשכת.

מיגור כוחות הג'יהאדיזם, הוא מעשה נעלה של שחרור וחירות ובעידן גרעיני וסכנת תפוצתו, הוא אף הופך להיות מעשה חיוני, של הישרדות. בעניין זה לישראל אינטרס קיומי משותף, לא רק עם אירופה, עם ארה"ב, אלא אף ככל שישמע הדבר תמוה, אינטרס קיומי משותף אפילו עם ארצות האיסלאם עצמם ועוד יותר מכל ארצות העימות שמסביבנו כמו גם אינטרס קיומי משותף עם ערביי ארץ ישראל.

תעמולת הלוחמה הפסיכולוגית של כלי התקשורת הממוסדים בישראל והפצת הדיסאינפורמציה מקשים על הציבור ואף על מקבלי ההחלטות להבין את התמורות הן בקרב ערביי ישראל והן בקרב ערביי יש"ע. הציבור אינו מודע שעל ערביי ארץ ישראל, ברובם,  כבר עובר כיום תהליך מואץ של התפכחות 'מהפלשתיניזם' על כל היבטיו, ובקרב אלה שטרם הפכו לג'יהאדיסטים, מתעורר כיום אינטרס קיומי ברור והתפכחות עמוקה, מכל מעגלי התעמולה והשטנה שבתוכם מתנהלים חייהם. אולם התקשורת הישראלית הממוסדת, שעסוקה בלוחמת תעמולה כנגד עמה שלה,  מתעלמת מכך, אם בכוונת מכוון ואם מתוך בורות ויהירות והציבור נותר חסר מידע. גם זרועות הביטחון, המוסד והשב"כ הפכו שבויים של קונצפציית אוסלו והכלת הטרור ועושים ככל יכולתם למנוע את ההתפכחות  מחזון האיוולת  של המדינה הפלשתינית.

לאחר למעלה מעשרים שנות שלטון מאפיית הטרור, שהשלטנו על האוכלוסייה בעקבות אוסלו, שהם עצמם היו והינם קורבנותיה הראשונים, חלה התפכחות משלטון טרור, אשר ממית על אוכלוסיותיו שלו עוני, בערות, שנאה, תרבות של שוהדה ומוות, טרור פנימי אכזרי, דיכוי האישה, סחיטה באיומים, גזל וגניבה, סדיזם, תרבות רצח ופשיעה, הרס הסביבה וכל שאר הרעות החולות. מומלץ לקרוא את ספרו של מסעד חסאן יוסף 'בן החמאס' כדי להבין כיצד נראים הדברים מנקודת הראות של הצד 'הפלשתיני' וביניהם גם תומכי החמאס ומקימיו, שעליהם נימנה "בן החמאס".

כאמרו התקשורת הישראלית הממוסדת, שעסוקה בלוחמת תעמולה כנגד עמה שלה,  לא שמעה על כך והציבור נותר חסר מידע. גם זרועות הביטחון, המוסד והשב"כ הפכו שבויים של קונצפציית אוסלו והכלת הטרור ועושים ככל יכולתם למנוע את ההתפכחות.  כמוהם גם האקדמיה, המשפטוקרטיה ושלל ארגוני הקרן לישראל חדשה. וכולם ממומנים בנדיבות על ידי רודפי ישראל בעולם.

ישראל בהחלט יכולה להתייצב, לפחות ככוח חלוצי, מתווה דרך, נחשון טכנולוגי, מודל מבצעי, צבאי וביטחוני, לאופנסיבה שחייב העולם לנקוט נגד הג'יהאדיזם. ישראל גם תהווה מודל ערכי, תודעתי, מוסרי, של ניצחון זה, משום שהניצחון על הג'יהאדיזם, חייב להיות בראש וראשונה ניצחון תודעתי, ניצחון משנה דפוסי חשיבה, ניצחון חוקתי וחוקי, ניצחון שימצא את ביטויו בערכים שיוטמעו בציבוריות ובמערכות החינוך בישראל בקרב היהודים, כמו גם הערבים ושאר הקבוצות האתניות.

לשם הבסת הג'יהאדיזם, נדרשות תמורות עמוקות בכל מיבנה התרבות, מבנה החברה, האסטרטגיה והערכים של אומות החופש. ראשית, לחדול מפייסנות הג'יהאדיזם ולפתוח במתקפה כוללת כנגדו. שנית, הקץ לדמוקרטיה הליבראלית והצורך החיוני למעבר לדמוקרטיית הזכויות והחובות. עולם עשיר הרבה יותר שבו העושר באמת מחלחל לכלל האנושות, הקץ לעוני, ועל כך מרחיב חלקו השני של חיבור זה 'כסף בר-קיימא וחירות כלכלית'. כל אלה ייצרו עולם אתי יותר, מוסרי יותר, אנושות מאושרת יותר, צמצום הסבל האנושי.

מאבק זה, עם אפיקיו המרובים, הינו מאבק נעלה, צודק, תורם לעולם בטוח יותר, ומה נפלא הדבר, שכשאנו מעמיקים בספר הקודים המוצפנים והגלויים, התנ"ך, אנו מוצאים ביטויים לכל ההתרחשויות האלו, של אחרית הימים  שעוד עשויים להתגשם. ביחס לנבואות הנביאים, יש עיקרון מנחה אחד, שאותו חייבים להבין: ט ... כִּי-סְתֻמִים וַחֲתֻמִים הַדְּבָרִים, עַד-עֵת קֵץ. (דניאל י"ב) כלומר רק משעה שהדברים כבר מתרחשים, ותוך כדי התגשמותם, מתגלה התאמתם המופלאה עם נבואות התנ"ך, המקבלים לאור ההתרחשויות מובן מרחיק לכת יותר מכפי שעולה בפשט של הדברים. מדובר בתהליך שבו לוקחים חלק, טובי עם ישראל וטובי האנושות. תהליך שבו מתקיימת הרמוניה בין התנ"ך למדע, בין האמונה לטכנולוגיה.

התבוסה הצבאית שתוכל ישראל להנחיל  לג'יהאדיזם, אם מתמקדים בצד הצבאי המבצעי, שלה, תוכל   להתבצע באמצעות מה שניתן לכנותו מכת בכירים, מתקפה שבה ישראל מבצעת חיסול פיזי ממוקדמתמיד ומתמשך של ראשי  הג'יהאדים בתוכה ולגבולותיה. התקשורת הממוסדת עושה מאמצים ניכרים כדי למנוע מהציבור להבחין בדמיון בין האפיונים הנאציים של הגי'האדיזם (בעוד הנאצים היו רצחניים וג'ינוסיידים, הג'יהאדיזם הגיעה לשפל של הקרבת ילדי אוכלוסיותיו, בכוונת מכוון כבשר תותחים, שפלות שאפילו הנאצים לא הגיעו אליה) כשם שהיה מוצדק לחלוטין מאמץ בנות הברית לחסל את היטלר, כך קיימת חובה מוסרית, לחסל נקודתית את המנהיגות הבכירה והמבצעית, של הגיהאדיסטים. אולם הג'יהאדיזם אינו נשען על היטלר אחד, מדובר  בעשרות, מאות ואלפי כוחות, פוליטיים, וצבאיים, שיש לחסל, כדי להנחיל לגי'האדיזם מכת הלם ותבוסה כזאת, שתזרע בו ייאוש וחוסר אונים שיובילו לדעיכתו והתנערות ממנו אף בלבבות המאמינים שהיו עד כה קורבן לאידיאולוגיה הדתית מן השפלות שידע המין האנושי.

 האופנסיבה חייבת להיות מהירה ככל האפשר, ועליה להתמקד במספר חזיתות בו זמנית. בחזית הצבאית עצמה, על ידי חיסולים ממוקדים בלתי פוסקים של מנהיגי טרור, מנהיגי הדת  ג'יהאדיסטים, מסיתים ודרשנים המטיפים ומלעיטים את מוחות המאמינים בשנאת רצח וגינוסייד במסגדים, במדראסות ובכלי התקשורת.  המציאות הנוכחית בישראל ובאירופה, שבה המסגדים על מסיתיהם הפכו "לערי מקלט" שאיש אינו מעז לטפל בהם חייבת חיבת להשתנות.

הטרור אינו פרי הייאוש, כפי שנוהגים לטעון כוחות פייסנות הטרור, הטרור הוא פרי התקווה דווקא, התקווה של הג'יהאדיזם להשמיד את ישראל, לנחול ארצות, להשתלט על העולם. לכן, הניצחון על הג'יהאדיזם חייב להיות ניצחון כזה מרחיק לכת, שיחסל את התקווה לניצחון.

במשך מאות שנים במזה"ת ובעצם ברוב גדול של ארצות האיסלאם, היה האיסלאם דת לגיטימית, אם ניקח לשם דוגמה את האיסלאם שרווח בארץ כמו מרוקו או באימפריה העותומאנית שהשתרעה על חלק נרחב מהמזה"ת. האפיון הקיצוני והמסוכן של האיסלאם הג'יהאדי, שהוא רותם את האוכלוסייה, למטרות של כיבוש והשתלטות, אך גם מטרות של הרס וחורבן, מכוח אידיאולוגיית רצח  קיצונית, דיכוי ומוות. מציאות כזו  מהווה סכנה ברורה לא רק לשלומו של העולם, אלא גם לקידמה ולשרידות.  במובנים רבים הג'יהאדיזם אף מסוכן מהנאציזם כי בעוד השני היה מבוסס על אישיותו המגנטית של איש אחד, הג'יהאדיזם מבוסס על דת, שייחודה בכך שכוח ההתמדה שלה ויכולת ההישרדות שלה ארוכים מחיי רודן אחד סטני ככל שיהיה

דנים הרבה בלקח השואה. אבל לקח השואה הנכון הוא  לעולם לא עודלקח השואה,  חייב להיות למנוע שואה נוספת. אולם בישראל העכשווית, בקרב האליטות השולטות נחלשה צדקת דרכה הציונית, ובשחיתותם ואטימותם החלו זונחים את ביצור ביטחונה של ישראל וביטחון הקיום של אזרחיה. לקח השואה האמתי, לעולם לא עוד, נראה שנזנח.

מניעת שואה נוספת, הכרוכה גם בתודעה מוצקת ביחס לצדקת דרכה של ישראל, איננה יכולה להתבסס רק על 'מקום תחת השמש', היא חייבת להתבסס על הגשמת ייעוד, תוך קוממיות לאום ומיגור תודעתי וצבאי של הג'יהאדיזם. מיגור שמחייב גם תמורה עמוקה בצד כוחות החופש. קץ עידן הדמוקרטיה הליבראלית וראשית עידן דמוקרטית הזכויות והחובות, תהליך אותו מתניעה ומנהיגה ישראל כחלק מייעודה לשמש כאור לגויים, כמודל לאנושות כולה.

ואולם כפי שמנסה חיבור זה להראות, מלחמת עולם זאת, יכולה לנחול ניצחון גדול, במהירות רבה, עם מינימום קורבנות, לא רק בצד של ארצות החופש, אלא אף מיעוט קורבנות חפים מפשע גם בצד של אוכלוסיות העמים המוסלמים,  שהם קורבנותיו העיקריים של הג'יהאדיזם.  מלחמה זאת, שבמובנים מסוימים כבר מתרחשת, לא תהיה דומה כלל למלחמות העולם במאה העשרים. כאן ניתן יהיה להשיג הכרעה מהירה כאשר ישלבו את העליונות הטכנולוגית, יחד עם העליונות המוסרית, יחד עם העליונות התודעתית, המשפטית, האסטרטגית, מבט לעתיד ושותפות גורל, מהלך של סינרגיה, של כלל המרכיבים, מהלך של תיקון עולם כולל, שחלק מרכזי וחיוני בו הוא מיגור והבסת הג'יהאדיזםאין מדינה מתאימה והולמת ליישומו, מאשר מדינת הלאום היהודי, העוברת מטמורפוזה, ממדינת השעיר לעזאזל האולטימטיבי של העולם, מדינה כנועה, פייסנית טרור למדינה מנהיגת העולם.  האם יוכל העם המפורר והמפולג לשברי שברים להפוך עורו ולהיות  להיות היזם, הזרז המצית את ניצחון כוחות החירות והחיים במלחמת העולם השלישית. התשובה, היא שאם חפץ קיום הוא והישרדות לאורך זמן, הוא יכול וחייב להגשים את ייעודו ולפניו מונחים כל האמצעים והיכולות לשם כך, עליו רק להגשים את מה שכבר מתבקש ודוחק, והאל יהי עימו בבחינת `you do the best G-d will do the rest`.

אין להוציא מכלל אפשרות, תבוסות של הג'יהאדיזם מבפנים, כפי שלמשל התרחש במצרים, בו הקליקה הצבאית תפסה שוב את השלטון מהאחים המוסלמים, ואלה נמצאים עתה בנסיגה. אולם, ניצחונות מקומיים אלה על הג'יהאדיזם כמו נגד האחים המוסלמים, או ניצחונות מקומיים  על הזן של אל-קאעידה או 'המדינה האיסלאמית', או מרחצי דמים מפלצתיים, כפי שמתרחשים בסוריה, עיראק, לוב,  סיני, תימן ועוד, אין בהם תבוסה ניצחת של הגי'האדיזם שנדרשת כיום לעולם

באירופה ששם ניטשת כיום ומתגברת הסכנה הדמוגראפית ומתקפת הג'יהאדיזם מבפנים, לא יודעות המדינות כיצד להתמודד עם מציאות זו.  הוא מכה בהן כשהן בלתי מוכנות, מופתעות ולפותות בסבך התקינות הפוליטית הנואלת שלהן, המשתקת את יכולתן להגיב לסכנת האיסלאם בארצותיהם. ניצחון על הג'יהאדיזם דורש גם שינוי רדיקאלי בכל התקינות הפוליטית העולמית. גם שינוי זה בתודעה ובמדיניות, חייב להתחיל בישראל. אין בלתה.

האיום הקיומי על ישראל גדל.  מעבר לאופק הקרוב מצויה איראן גרעינית, ומזה"ת מועד לתפוצה גרעינית, והיווצרות מאזן אימה גרעיני במזה"ת. נדרשת וחיונית הכרעה מהירה, לאו בהכרח ישירות נגד איראן, משום שעימות בלתי מוגבל בין שתי מעצמות גרעיניות, יכול להוביל להשמדה הדדית. לכן נדרשת דווקא הכרעה,  נגד גרורות הטרור של איראן שפשו ורבו במרחב   ובו זמנית הכרעה  כנגד הג'יהאדיזם הסוני. 

המהלך המשולב למיגור הג'יהאדיזם, שלא נותר מי שינהיג אותו, זולתי ישראל, יוכל לסחוף אחריו את כל אומות החופש.

 

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים