פרק י"ז

כִּי בֵיתִי, בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים  ישעיהו נו

הר בית האלוהים, הסמל הנשגב, המשלב רוחניות וגשמיות, המשלב חיבור בין העילאי לגשמי, המיקום המקודש והמרומם ביותר של תקומת הלאום היהודי בארצו, מדגיש גם הוא את האופי האוניברסאלי של היעוד היהודי בדורנו, כפי שבא לביטוי בפסוק:

א הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה, יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ, עַל-יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם ב וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם גוְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיוכִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם ד וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת--לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.  {פ} (ישעיהו ב')

מה הקשר בין תקומת הלאום היהודי להקמת בית המקדשמנקודת הראות הלאומית הקמת המקדש הוא כוח תודעתי עצום, קריאת תיגר כנגד כל התקינות הפוליטיתלמקום בית הא-לוהים, המקום בו עמד מקדש שלמה ומקדש עולי בבל, למקום הזה בו יעמוד המקדש השלישי - עוצמה רוחנית אדירה. בתוך תוכה מצפה ומייחלת האנושות כי עם ישראל ששב לארצו יקרין מן המקום הזה דרך חיים וסטנדרטים מוסריים חדשים. 
כשאנו מפנים את גבנו לציפיות האוניברסאליות משיבת עם התנ"ך לארצו ולמקום המקדש - נוצר וואקום ובמקום בשורת החירות והחיים, מתבשרת מן המקום אמונת השעבוד והמוות. 

משה פייגלין

באשר לעניין הקורבנות במקדש, אני משער שניתן למצוא מידע בקודים המוצפנים בתנ"ך, שיצביע על הזיכוך והעידון, של עבודת הקורבנות  לעתיד, לעניין רוחני יותר מעבר להקרבת בעלי חיים, שיעלה בקנה אחד הערכים הרוחניים, והמוסריים של עם ישראל כאור לגויים, ערכים בעלי צביון אוניברסאליאין בהכרח שלילת הקרבת בעלי חיים, אך האם היא הפולחן הגשמי העיקרי שיתרחש במקדש השלישי?  

המקדש, חייב להיות קודם כל בית תפילה לכל העמים, בית תפילה אוניברסאלי בירושלים, מוקד מוסרי במיקום היסטורי בלב ירושלים, אולי גם שם ישב המוסד שיחליף את האו"ם לאחר חורבנו המוסרי והמעשי של מוסד זה.   האם ייתכן שבמקום המקדש, יקום מבנה שיראה בעיני בני הדור כפלאי פרי יישומים ראשוניים של הייצור המולקולארי, שיבואו כאן לידי ביטוי חלוצי ויקום לנו כאן מבנה שעדיין לא היה לו אח ורע,  שאכן בראש ההרים, בעוד שכיום הר הבית נמוך מהר הזיתים המתנשא מעליו. האם בעניין הגובה, פשט הכתוב מלמד על המהות?  ואולי המבנה יכיל את כל המבנים הקיימים, יעטוף אותם, יכיל אותם, יתרומם ויתנשא מעליהם, פיזית ורוחנית,  ויהווה את היכל התפילה ומוקד התודעה החשוב בעולם, אליו ינהרו כל הגויים. המקדש המהווה סמל ומופת, מוקד ארצי ורוחני, לעידן החדש, של אחרית הימים, וליעודה של ישראל, בעידן של תיקון עולם,  כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים.

ביחס ל"לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" כפי שמבאר חיבור זה, ראשית, לעתיד לבוא, הרובו-לוחמה ותותחי הלייזר, יוציאו את הלוחמים מטווח האש וגם את העורף. כלומר המלחמה עד כה מהיותה התנהגות אנושית הכרוכה בקורבנות אדם, עומדת להיות מיושנת, בלתי רלוונטית. האויב יוכרע ויובס, צבאית, ביטחונית, תודעתית, מוסרית ואף דתו תעבור תמורה. ייכון שלום "על כידוני" העליונות הצבאית-אסטרטגית. 
האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים